בנק לאומי לישראל בעמ נ' אטליז עבו (2005) בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר שהגיש המשיב כנגד אטליז עבו בע"מ (להלן: "החברה") , עבו ג'ק (להלן: "נתבע 1") והמבקשת.

על פי כתב התביעה, פתח המשיב חשבון חוזר דביטורי (להלן: "חשבון חח"ד) לחברה. להבטחת החיובים בחשבון החח"ד, ניתנה ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום של נתבע 1 שהינו בעל עניין בחברה ואביה של המבקשת.

עוד נטען בכתב התביעה, המציאה החברה למשיב את המבקשת, שחתמה ביום 3/9/07 על כתב ערבות מתמדת ושיפוי מוגבל בסכום עד לסך של 140,000 צמוד למדד להבטחת חיובי החברה. בכתב התביעה נטען שלאור סכום הערבות והיות המבקשת הינה ביתו של נתבע 1 היא אינה בגדר ערב מוגן/יחיד כהגדרתו בחוק הערבות.

לכתב התביעה צורף מסמך הנושא את הכותרת "כתב ערבות מתמדת ושיפוי מוגבל בסכום (צמוד למדד) הניתן ע"י "ערב יחיד" כמשמעותו בחוק הערבות, התשכ"ז – 1967, שנחתם ע"י המבקשת.

ביום 16/6/10 ניתן פסק דין כנגד החברה ונתבע 1 בהעדר בקשת רשות להתגונן.

המבקשת נחקרה על תצהירה בחקירה נגדית ובסיום החקירה הותיר ב"כ התובע את ההחלטה בבקשה למתן רשות להתגונן לשיקול דעת בית המשפט.

לאחר שבחנתי את הנתונים שבפני אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.

"הלכה פסוקה היא שבית משפט אשר דן בבקשה למתן רשות להגן, איננו מוסמך לקבוע אם עדות הנתבע עדות אמת היא או אינה אמת. השאלה העומדת בפני בית המשפט היא, בשלב מוקדם זה, אם יש בידי הנתבע הגנה אפשרית העשויה לסייע בידו לאחר שיוכיח את הגנתו בדרך הרגילה. נתבע המבקש רשות להתגונן איננו מביא בפני בית המשפט כל ראיה זולת תצהירו, ואין הוא מביא עדים שאולי יעידו במשפט גופו…אין מקפחים את הנתבע בשל כך שהתובע בחר לתבוע בסדר דין מקוצר. וכאשר תצהירו של הנתבע מראה הגנה העשויה לעמוד לו במשפט, זכאי הוא לכך שהתובענה תתברר ותוכח בדרכי הדיון הרגילות. דברים אלו הם האלפבית של סדר הדין המקוצר" (דוד בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה, מהדורה שביעית ע' 169-170).

לפי טענות המבקשת בתצהירה, היא ילידת שנת 1986 ובזמן החתימה על כתב הערבות ביום 3/9/07 היתה בת 20 ושירתה בשירות לאומי בצה"ל. בתקופה זו היתה שוהה בבסיס במהלך ימי השבוע וחוזרת הביתה בסופי שבוע או בימי חופש.

במועד החתימה על כתב הערבות הלכה עם אביה לבנק וללא שניתנה לה הזדמנות לעיין במסמכים וללא כל הסבר ומידע בדבר חובות החברה ומצבה הכלכלי, התבקשה לחתום על המסמכים.

מהחקירה הנגדית שנערכה למבקשת עלה כי היא בעלת מניות בחברה ובכל פעולותיה מהקמת החברה, פתיחת חשבוו בנק לחברה וחתימה על שיקים ומסמכים, ביקשה לסייע בכך לאביה שהיה בצרות ובבלגן.

אי ההתאמה, בין הנטען בכתב התביעה לפיו המבקשת אינה ערבה יחידה, לבין המסמך שצורף לכתב התביעה לפיו המבקשת ערבה יחידה, לבין העובדות כפי שעלו בחקירה הנגדית, שהמבקשת הינה בעלת מניות בחברה, מחייבת בירור עובדתי של הנתונים בכל הנוגע למעמדה של המבקשת בחברה, האם היא בעלת עניין או ערבה יחידה.

יצויין, במידה ויקבע כי המבקשת הינה בעלת מניות בחברה, אין היא חוסה תחת ההגדרה של ערב יחיד ולא מוקנות לה ההגנות הקבועות בחוק הערבות.

בהעדר נתונים מלאים בפני בנוגע למעמדה של המבקשת בחברה, פועל יוצא מכך, חיוביה כערבה להתחייבות החברה, ונוכח הסתירה בנתונים בין כתב התביעה לחקירה הנגדית, אני מוצאת לנכון לקבל את הבקשה למתן רשות להתגונן ולהתיר למבקשת להתגונן כנגד התביעה.

תצהירה של המבקשת ישמש ככתב הגנה בתיק.

איני קובעת צו להוצאות.

המזכירות תעביר החלטה זו לידי ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"א טבת תשע"ב, 06 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: